רש"י על נדרים פ״ח ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ח ב:ד׳
4 אָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר יַד אִשָּׁה כְּיַד בַּעְלָהּ, מוֹדֶה רַבִּי מֵאִיר לְעִנְיַן שִׁיתּוּף, דְּכֵיוָן דִּלְזַכּוֹת לַאֲחֵרִים הוּא מִיַּד בַּעְלָהּ — זָכְיָא.
פירוש רש"י על נדרים פ״ח ב:ד׳
4 אמר רבא דאע"ג דאמר רבי מאיר - בעלמא יד אשה כיד בעלה וכמי שנתן לחתנו דמי:
5 מודה רבי מאיר לענין שיתוף דכיון דלזכות לאחרים הוא מיד בעלה זכיא - כלומר כיון דבעל דעתו הוי לזכות לאחרים על ידי אשתו נמי יצא מיד בעלה ואין לו רשות בהן כלום ואהכי מזכי להו על ידה אבל בעלמא כגון דיהיב מתנה לאשתו אימא לך דיד אשה כיד בעלה: